תארו לעצמכם שמישהו קורא לאחד החברים שלכם לשיחה סודית בחדר סגור. כשהוא יוצא, כולם מסתכלים עליו במתח ורוצים לדעת מה קרה שם. זה בדיוק מה שקרה ליהוא. כשהוא יצא מהחדר אחרי הפגישה הסודית עם הנביא, השרים האחרים היו סקרנים וגם קצת מודאגים. אחד השרים פנה אליו מיד ושאל הֲשָׁלוֹם. כלומר, האם הכול בסדר? האם הנביא הביא בשורות טובות או רעות? השרים דאגו, כי לפעמים נביאים הגיעו כדי להזהיר מפני דברים לא טובים שעומדים לקרות, והם לא הבינו למה הנביא רצה לדבר רק עם יהוא.
השרים אפילו זלזלו בנביא ושאלו את יהוא למה בא הַמְּשֻׁגָּע הזה. למה הם קראו לו ככה? כשנביא היה מקבל נבואה מאת ה', הוא היה מתנתק לגמרי ממה שקורה סביבו, ולמי שהסתכל מהצד זה היה נראה קצת מוזר. בנוסף, באותו זמן רוב העם עבד עבודה זרה, ולכן הם זלזלו בנביאי ה'.
יהוא עדיין לא רצה לגלות להם שהוא נמשח למלך, כי הוא רצה לשמור את זה בסוד עד שיהיה בטוח שיש לו מספיק כוח לפעול. מצד שני, הוא לא רצה לשקר. לכן הוא בחר להתחמק וענה להם: אַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת־הָאִישׁ וְאֶת־שִׂיחוֹ. המילה שִׂיחוֹ פירושה הדיבור שלו. בעצם, יהוא הסכים איתם בכוונה ואמר להם: הרי אתם מכירים אותו ויודעים שהוא משוגע, אז אין שום משמעות למילים שלו ואין לכם סיבה לחקור מה הוא אמר.