משיחת יהוא נועדה לבסס את מעמדו ולחזק אותו לקראת המרד במלך המכהן, אף שעל פי שורת הדין מלכי ישראל אינם נמשחים. הפעולה נעשית באמצעות פך השמן, בניגוד למלכי בית דוד הנמשחים בקרן, כדי לרמז ששושלתו לא תתקיים לנצח. בעת המשיחה מצטווה השליח להכריז משחתיך למלך אל ישראל, כלומר למלך על עם ישראל, ולמסור ליהוא נבואות נוספות הנוגעות לבית אחאב. מיד עם סיום דבריו עליו לפעול בחיפזון, כפי שנאמר ופתחת הדלת ונסתה ולא תחכה, כלומר לא תמתין ותאחר כלל. הבריחה המיידית נועדה למנוע המתנה לתגובתו של יהוא, ולהציל את השליח מסכנת חיים כאשר דבר המרד ייוודע.
מלכים ב, פרק ט׳, פסוק ג׳
וְלָקַחְתָּ֤ פַךְ־הַשֶּׁ֙מֶן֙ וְיָצַקְתָּ֣ עַל־רֹאשׁ֔וֹ וְאָֽמַרְתָּ֙ כֹּה־אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה מְשַׁחְתִּ֥יךָ לְמֶ֖לֶךְ אֶל־יִשְׂרָאֵ֑ל וּפָתַחְתָּ֥ הַדֶּ֛לֶת וְנַ֖סְתָּה וְלֹ֥א תְחַכֶּֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.