קרה לכם פעם שהתחלתם לקרוא סיפור ורציתם כבר להגיע לגיבור הראשי, אבל הסופר עצר כדי לספר לכם קודם על שאר הדמויות? זה בדיוק מה שקורה כאן. המילים נֹחַ שֵׁם חָם וָיָפֶת הן דרך קצרה להגיד שנח הוליד את שלושת הבנים האלה. אבל למה בכלל להזכיר את כולם? הרי המטרה של הספר היא להגיע כמה שיותר מהר למשפחה החשובה של אברהם ושל דוד המלך, שהגיעה מזרעו של שם. התשובה היא שלספר הזה יש סדר מיוחד: קודם כל הוא מזכיר את המשפחות האחרות כדי לסיים את הסיפור שלהן, ורק אז הוא מתפנה לספר בהרחבה על המשפחה המרכזית והנבחרת.
שלושת האחים האלה הם לא סתם רשימה של שמות, אלא השורש של כל בני האדם בעולם. אפשר לדמיין את האנושות כולה כמו עץ אחד גדול שמתחלק לשלושה חלקים. שֵׁם דומה לפרי המיוחד של העץ, והוא מסמל אנשים רוחניים שבוחרים ללכת בדרכי ה׳. חָם נמשל לקליפה של הפרי, והוא מסמל אנשים שמתרכזים יותר בחומר, בגוף וביצרים שלהם. ואילו יָפֶת דומה לעלים שתפקידם לשמור על הפרי, והוא מסמל את האנשים שדואגים לפתח את החברה, לשמור על הנימוסים, להשתמש בשכל ולנהל את העולם בצורה טובה ומסודרת.