לאחר מותה של עֲזוּבָה, שהייתה אשתו של כלב, הוא נושא אישה אחרת בשם אֶפְרָת [מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ]. הצורך בנישואים אלו נבע מכך שעד לאותו שלב היו לכלב רק בת ונכדים מבת זו, אך לא בנים משלו [מלבי"ם].
על אף שהכתוב אינו מוסר פרטים על דמותה של אֶפְרָת, מסורת חכמים מזהה אותה עם מרים, אחותו של משה [ביאור שטיינזלץ]. בעקבות נישואים אלו, וַתֵּלֶד לוֹ אֶת חוּר. חור זה הוא אותה דמות המופיעה בתורה כמי שליווה את משה רבנו מקרוב עד למעמד הר סיני. משה העניק לחור סמכות רבה וסמך עליו באופן מלא, ויחסי האמון הקרובים הללו מתבהרים לאור העובדה שחור היה למעשה אחיינו, בן אחותו [ביאור שטיינזלץ].