רשימת היוחסין של משפחת כלב מתרחבת ומפרטת את השושלת שנולדה לו מפילגשו עיפה. שמות הבנים הנזכרים הם חרן, מוצא וגזז. ציון שמו של הבן האמצעי, ואת מוצא, הוא חלק מקורי ובלתי נפרד מן הרשימה, חרף שיבושי הדפסה היסטוריים שהשמיטו אותו בטעות [מנחת שי].
בתוך המשפחה ניכרת חזרה על שמות. הכתוב מוסיף כי וחרן הוליד את גזז, כלומר לחרן נולד בן שנקרא על שם דודו, כך שישנם שני בני משפחה שונים באותו הדור הנושאים שם זהה [ביאור שטיינזלץ].
עם זאת, רישום תולדות המשפחה כאן אינו מציג בהכרח רצף שלם של דורות מאב לבן. בעוד שספרי היוחסין הקדומים והמפורטים כללו את כל שרשרת הדורות הרציפה, עורך הספר בחר לדלג על חוליות שאינן נחוצות ולהתמקד אך ורק באישים הידועים והמצוינים. מסיבה זו, לאחר הציון של וחרן הוליד את גזז, הכתוב מדלג על דורות הביניים ועובר מיד לציון צאצאיהם המאוחרים יותר (בני יהדי) המיוחסים אליהם, מבלי למנות את כל שלבי ההשתלשלות [מלבי"ם].