בתוך רשימות היוחסין של שבט יהודה, משתלבים תיאורים של משפחות ייחודיות אשר חיו באותו חבל ארץ. קבוצות אלו לאו דווקא השתייכו לשבט יהודה במקורן, אך הן נטמעו באזור והתייחדו באורח חייהן יוצא הדופן, בחכמתן ובהתמסרותן ללימוד התורה.
המילים וּמִשְׁפְּחוֹת סֹפְרִים מתייחסות לאנשים שהיו חכמים, מורים ומעתיקי ספרי תורה [מצודת ציון, רד"ק, ביאור שטיינזלץ]. קבוצה זו מכונה יֹשְׁבֵי יַעְבֵּץ (המילה נכתבת בפסוק כ"ישבו" אך נקראת "יושבי" [מנחת שי]). קיימות שתי גישות מרכזיות להבנת ביטוי זה: הגישה הראשונה רואה ביעבץ אדם, מנהיג ורב שמשפחות החכמים ישבו עמו, למדו ממנו והיו כפופות לו [רש"י, מצודת דוד]. הגישה השנייה מפרשת כי מדובר בשם של עיר, ייתכן העיר אבץ שבנחלת יששכר או עיר שיעבץ עצמו בנה במדבר יהודה ונקראה על שמו [רד"ק, מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ]. לפי מסורת של תרגום קדום, יושבי עיר זו הקימו בה בתי מדרש רבים לתלמידים [חומת אנך].
הפסוק ממשיך ומונה את שמות הקבוצות: תִּרְעָתִים שִׁמְעָתִים שׂוּכָתִים. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שאלו הם פשוט שמות של בתי אב ומשפחות של אותם סופרים, ואין צורך לחפש את סיבת קריאתם בשמות אלו [רש"י, מצודת דוד, רד"ק]. עם זאת, מסורות מדרשיות מפרשות ששמות אלו מעידים על גדולתם הרוחנית והתורנית: "תרעתים" על שום שקולם בשעת השבח לה' היה כקול תרועה; "שמעתים" משום שהיו מאירי פנים בהלכה ובסוגיות התלמוד (שמעתא); ו"שוכתים" משום שרוח הנבואה הייתה סוככת ומגנה עליהם [מלבי"ם, חומת אנך].
זהותן של משפחות אלו מובהרת במילים הֵמָּה הַקִּינִים. חלק מהפרשנים מסבירים כי מדובר באומנים וצורפים [רש"י, מלבי"ם], או באנשים שמוצאם מעיר בשם קין [רש"י, רד"ק]. אולם, פרשנים אחרים קובעים כי אלו הם בני הקיני, צאצאיו של יתרו חותן משה, אשר עזבו את מקומם והלכו ללמוד תורה אצל יעבץ, וכך נתערבו ונשתלו בתוך משפחות יהודה [רד"ק, מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ]. דעה ייחודית ומרתקת המובאת בתרגום הקדום גורסת כי משפחות אלו אינן מזרע יתרו כלל, אלא הן צאצאיהם הישירים של משה רבנו וציפורה אשתו, אשר התייחסו עם שבט לוי [חומת אנך].
בסוף הפסוק נאמר כי הם הַבָּאִים מֵחַמַּת אֲבִי בֵית־רֵכָב. הפרשנים מסכימים כי "חמת" הוא שמו של אדם, אבי המשפחה [מצודת דוד, רלב"ג, רד"ק]. ממנו יצאה משפחת "בית רכב", המוכרת מספר ירמיהו כשבט מיוחד שגזר על עצמו חיי פרישות מתענוגות העולם הזה, ואנשיו התגוררו באוהלים וניהלו אורח חיים סגפני ונבדל [מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ].