הופעת המילה וּבְנֵי בלשון רבים, כאשר מיד אחריה מוזכר בן אחד בלבד, עֲזַרְיָה, עומדת במוקד הדיון הפרשני. הפרשנים מסכימים כי תופעה לשונית זו מוכרת ממקומות נוספים במקרא, כדוגמת "וּבְנֵי דָן חֻשִׁים" או "וּבְנֵי פַלּוּא אֱלִיאָב", והמשמעות הפשוטה היא שעזריה היה בנו או אחד מבניו של אֵיתָן [ביאור שטיינזלץ].
באשר לסיבה לשימוש בלשון רבים, יש המבארים כי בספרי היוחסין הקדומים אכן היו רשומים בנים נוספים לאיתן. מחבר ספר דברי הימים העתיק את המילה המקורית מתוך אותם מקורות, אך בחר לציין רק את שמו של הבן הראשון או הרלוונטי ביותר לעניינו, והשמיט את השאר. כך שהמילה משמשת למעשה כקיצור במשמעות של "עזריה וכו'" [מלבי"ם].
מעבר לעניין הלשוני, הפסוק מעורר שאלה לגבי היעדרם של שאר בני זרח. בפסוקים הקודמים הוזכר איתן יחד עם אחיו הימן, כלכל ודרדע, אך כאן מפורטת רק שושלתו של איתן. ייתכן כי מחבר הספר פשוט לא מצא את הרישומים על צאצאי שאר האחים. לחלופין, מדובר בקיצור מכוון של הכתוב: מכיוון ששושלת המלוכה לא יצאה ממשפחת זרח, המחבר בחר לקצר בתיאור צאצאיהם כדי לחזור במהירות לפירוט שושלתו של חצרון בן פרץ, שממנה עתידה הייתה לצמוח המלוכה [רד"ק].