רשימת היוחסין המובאת כאן מתמקדת בענף משפחתי חשוב בישראל, שממנו יצאו דמויות מפתח בהנהגת העם. הכתוב מונה את צאצאיו של קנז, ודרכם שופך אור על שורשיהם של מנהיגים היסטוריים מוכרים.
פתיחת הפסוק במילים וּבְנֵי קְנַז מעוררת קושי מסוים, שכן קנז עצמו לא הוזכר קודם לכן ברשימה כדי לבאר מי היה אביו [רד"ק, מצודת דוד]. כדי ליישב חוסר זה ולהשלים את עץ המשפחה, ישנה גישה המבארת כי קנז זה היה בנו של יפונה ואחיו של כלב. לפי קו מחשבה זה, מחבר הספר לא ראה צורך לפרט את שושלת היוחסין הזו משום שהיא כבר ידועה ומפורסמת מספר התורה ומספר יהושע, ולכן ניגש מיד למנות את צאצאי האחים [מלבי"ם].
מבין בניו של קנז, הכתוב מדגיש את עָתְנִיאֵל. דמות זו מוכרת ממקורות מקראיים אחרים כאיש גדול וגיבור חיל, קרוב משפחתו של כלב, ומי שזכור בהיסטוריה של עם ישראל כשופט הראשון שקם להנהיג את העם [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. הפסוק חותם בציון המשך השושלת, וּבְנֵי עָתְנִיאֵל חֲתַת, כלומר חתת היה בנו של עתניאל.