רשימות היוחסין בספר דברי הימים משלימות ומפרטות שושלות שהוזכרו קודם לכן בקצרה, תוך התמקדות באבות המייסדים של משפחות וערים.
המילה וּרְאָיָה מתייחסת לאדם שכבר הוזכר בפרקים הקודמים. רוב הפרשנים מסכימים כי ראיה הוא למעשה "הרואה" בן שובל, שהוזכר בפרק ב'. [רד"ק] מסביר כי תופעה זו של חילוף אותיות בשמות אנשים היא דרך שכיחה במקרא. עם זאת, [רש"י] מצביע על מאפיין סגנוני של רשימות היוחסין הללו, שבהן לעיתים הכתוב פותח בציון שמו של אדם כמוליד למרות ששמו לא הוזכר קודם לכן במפורש כבן, משום שהכתוב מונה את הדורות בזה אחר זה.
בסיום הפסוק נכתב אֵלֶּה מִשְׁפְּחוֹת הַצָּרְעָתִי, כלומר המשפחות שהתגוררו בעיר צרעה [ביאור שטיינזלץ]. הפרשנים מסכימים כי אמירה זו באה לבאר ולהרחיב את הכתוב בפרק הקודם, שם נאמר באופן כללי שמשובל יצאו משפחות הצרעתי. הפסוק הנוכחי נכנס לפרטים ומסביר כיצד בדיוק התהוותה השושלת: יחת, אחומי ולהד הם למעשה האבות והעיקרים של משפחות הצרעתי [רד"ק, מלבי"ם].