השם וּבֶן־עֶזְרָה מתייחס ככל הנראה לאדם בשם עירו, שהיו לו שני שמות [רלב"ג].
המילה וַתַּהַר מתפרשת כאן במשמעות של לידה בפועל, בדומה לשימושים אחרים במקרא שבהם לשון הריון מכוונת ללידה [רד"ק]. זהות האם היולדת שנויה במחלוקת. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שמדובר באשתו של מרד, אחד הבנים המוזכרים בתחילת הפסוק. על פי גישה זו, נראה כי אישה זו לא הייתה יהודייה, אלא בתיה בת פרעה שנישאה למרד, והיא מוצגת בניגוד ל"אשתו היהודייה" שמוזכרת בפסוק הבא [רלב"ג]. לעומת זאת, יש המפרשים כי המילה מכוונת לאשתו של כלב, והיא זו שהרתה וילדה [ביאור שטיינזלץ].
לגבי הילדים שנולדו, הפסוק מונה את מִרְיָם. אף שזהו שם המוכר לרוב כשם של אישה, מפרשים רבים מציינים כי כאן מדובר בשם של גבר, שכן במקרא מצויים שמות רבים המשמשים לזכרים ולנקבות כאחד [מצודת דוד, רד"ק]. מנגד, ישנה דעה המפרשת כי מרים היא אכן בת, אשר נולדה יחד עם שני בנים, שמי וישבח, וייתכן שהבנים היו תאומים [רלב"ג].