רשימת היוחסין ממשיכה לפרט את צאצאיו של חור, בכורה של אפרת, ואת תרומתם להקמת יישובים שונים. התואר אֲבִי המופיע בפסוק מתפרש במשמעות של המייסד וראש היישוב. לכן, וּפְנוּאֵל אֲבִי גְדֹר וכן וְעֵזֶר אֲבִי חוּשָׁה משמעותם שפנואל ועזר היו מייסדי היישובים גדור וחושה [ביאור שטיינזלץ].
בסוף הפסוק נאמר על חור שהוא אֲבִי בֵּית לָחֶם. ייחוס זה נראה כחסר, שכן במקום אחר מוזכר ששלמא, בנו של חור, הוא זה שהיה "אבי בית לחם". כדי ליישב זאת, מסבירים הפרשנים שהכתוב מקצר ומשמיט את שמו של שלמא; מאחר שחור הוא אביו של שלמא, הוא למעשה הסבא של בית לחם, ובמקרא סבא נחשב לעיתים קרובות כאב [רד"ק, מצודת דוד]. הקשר המשפחתי הזה, שבו חור הוא בנה של אפרתה ואבי (או סבי) העיר בית לחם, מסביר ככל הנראה מדוע העיר מוכרת פעמים רבות בשני השמות גם יחד – בית לחם אפרתה [ביאור שטיינזלץ].