בסיום רשימת היוחסין של שבט יהודה מובלטת קבוצה ייחודית של אומנים מומחים שהקדישו את חייהם לשירות המלוכה. הֵמָּה הַיּוֹצְרִים, כלומר קדרים שיצרו כלי חרס או חוצבים שעיצבו באבן. לצד זאת הם מתוארים בתור וְיֹשְׁבֵי נְטָעִים וּגְדֵרָה, מונח שיכול לציין את עיסוקם הנוסף בחקלאות במטעי המלך ובבניית גדרות, או את שמות האזורים הגיאוגרפיים שבהם התיישבו, בין היתר בשל העפר המשובח שהתאים למלאכתם. ישיבתם באותם מקומות לא הייתה ישיבת קבע רגילה, אלא עִם הַמֶּלֶךְ בִּמְלַאכְתּוֹ יָשְׁבוּ שָׁם, שכן המלך הושיב אותם שם במטרה מוגדרת כדי שיהיו זמינים תמיד לייצר עבורו כלים ולתחזק את נכסיו.
דברי הימים א, פרק ד׳, פסוק כ״ג
הֵ֚מָּה הַיּ֣וֹצְרִ֔ים וְיֹשְׁבֵ֥י נְטָעִ֖ים וּגְדֵרָ֑ה עִם־הַמֶּ֥לֶךְ בִּמְלַאכְתּ֖וֹ יָ֥שְׁבוּ שָֽׁם׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.