תחשבו רגע מה קורה כשלעדר כבשים ענק נגמר האוכל. המשפחות הבינו שהן חייבות למצוא עוד שטחי מרעה, ולכן וַיֵּלְכוּ, הן יצאו למסע נדודים. הן הרחיקו לכת עד שהגיעו לִמְבוֹא גְדֹר, כלומר ממש אל פתח הכניסה של עיר שנקראת גדור. המטרה שלהן הייתה ברורה: לְבַקֵּשׁ מִרְעֶה לְצֹאנָם, לחפש עשב טרי ושטחים רחבים כדי שהכבשים יוכלו לאכול. אבל למה הן בחרו דווקא באזור הזה? מתברר שהאנשים שגרו שם, שהיו מצאצאיו של חם, חיו בשלווה מוחלטת. לא היו להם מלחמות מבחוץ או מריבות מבפנים, והם הרגישו כל כך בטוחים עד שהם בכלל לא התכוננו להגן על עצמם עם צבא. השקט והרוגע האלו הפכו את המקום ליעד נוח מאוד עבור הרועים שחיפשו שטח חדש לצאן שלהם.
דברי הימים א, פרק ד׳, פסוק ל״ט
וַיֵּֽלְכוּ֙ לִמְב֣וֹא גְדֹ֔ר עַ֖ד לְמִזְרַ֣ח הַגָּ֑יְא לְבַקֵּ֥שׁ מִרְעֶ֖ה לְצֹאנָֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.