קרה לכם פעם ששמעתם סיפורים מדהימים על מישהו, אבל בלב חשבתם לעצמכם שזה בטח מוגזם ולא יכול להיות אמיתי? זה בדיוק מה שהרגישה מלכת שבא לפני שפגשה את שלמה המלך. כשהיא שמעה מרחוק על החכמה וההצלחה העצומה שלו, היא פשוט סירבה להאמין. בדרך כלל, כששומעים על אדם חכם מרחוק הוא נשמע מושלם, אבל כשמתקרבים אליו ומכירים אותו באמת, מגלים שיש לו גם חסרונות.
אבל אצל שלמה המלך קרה דבר הפוך לגמרי. החכמה שלו לא הייתה רגילה, אלא חכמה מיוחדת שקיבל מה׳. היא הייתה דומה למעיין של מים, שככל ששואבים ממנו יותר מים, כך הם רק הולכים ומתרבים. כשהמלכה ראתה את המציאות בעיניים שלה, היא כל כך הופתעה עד שהיא הודתה ואמרה וְהִנֵּה לֹא־הֻגַּד־לִי הַחֵצִי. כלומר, מה שראתה היה הרבה יותר גדול ומרשים מכל הדיווחים ששמעה לפני כן.
היא מוסיפה ואומרת לשלמה הוֹסַפְתָּ חָכְמָה וָטוֹב אֶל־הַשְּׁמוּעָה. כשהיא אומרת חָכְמָה, היא מתכוונת לשכל החריף ולמחשבה העמוקה של המלך. כשהיא אומרת וָטוֹב, היא מתכוונת לאופן שבו הוא השתמש בחכמה הזו בעולם האמיתי כדי להנהיג את הממלכה בצורה נפלאה, לעשות משפט צדק ולדאוג שהכל יתנהל בצורה יפה ומוסרית.