יצא לכם פעם לארוז את החפצים ולחזור הביתה אחרי ביקור במקום מאוד מיוחד? זה בדיוק מה שקורה עכשיו למשפחה של אלקנה וחנה. אחרי הזמן המרגש שלהם במשכן שילה, הם מתארגנים לחזור לשגרה. לפני שהם יוצאים לדרך, וַיַּשְׁכִּמוּ בַבֹּקֶר וַיִּשְׁתַּחֲווּ. הם קמים מוקדם ומשתחווים שוב, כדי להיפרד מהמשכן ומה' בצורה מכובדת, כי כך ראוי לעשות כשעוזבים מקום קדוש.
לאחר מכן, וַיָּבֹאוּ אֶל בֵּיתָם הָרָמָתָה. הם חוזרים לעיר שלהם, רמה, והולכים במיוחד לביתה של חנה. רק עכשיו, כשהם נמצאים בביתם הפרטי והשקט ולא מתארחים בדרכים, אלקנה וחנה יכולים להיות יחד כבעל ואישה כדי להביא ילד לעולם, וזה מה שמתארת המילה וַיֵּדַע. ואז קורה הדבר המשמח ביותר: וַיִּזְכְּרֶהָ יְהֹוָה. ה' שמר את כל הדמעות של חנה, קיבל את התפילה שלה באהבה, ומתוך חסד עצום החליט להיענות לבקשתה.