קרה לכם פעם שיצאתם לטיול משפחתי שהיה אמור להיות מרגש ושמח, אבל בגלל מריבה הכל הפך לעצוב? משפחתו של אלקנה נהגה לעלות בכל שנה למשכן של ה'. זו הייתה אמורה להיות חוויה רוחנית ושמחה, אבל במקום זאת, היא הפכה לזמן של עצב וקנאה. אלקנה אהב את חנה מאוד, ולכן וְכֵן יַעֲשֶׂה, הוא שמר על המנהג שלו לתת לה בכל שנה מנה מובחרת וכפולה של בשר כדי להראות לה את אהבתו הגדולה.
אבל היחס המיוחד הזה גרם לפנינה לקנא. ההקנטות קרו מִדֵּי, כלומר בכל פעם, שהמשפחה הגיעה אל המשכן. ולמה המפגש הקשה הזה קרה דווקא מִדֵּי עֲלֹתָהּ בְּבֵית ה'? משום ששם, בזמן העלייה לרגל, היו מחלקים את מנות הבשר. פנינה נהגה לעקוץ את חנה ולהזכיר לה שלה ולילדיה יש מנות רבות, בעוד שלחנה יש רק מנה אחת כי אין לה ילדים.
נוצר מצב כאוב, ככל שאלקנה הראה יותר חיבה לחנה, כֵּן תַּכְעִסֶנָּה, כך פנינה מתוך קנאה הרבתה להכעיס ולהציק לה יותר. בגלל כל הצער וההעלבות האלו, חנה הרגישה כאב עמוק בלב. הכתוב מספר עליה וַתִּבְכֶּה וְלֹא תֹאכַל. מרוב עצב היא איבדה את התיאבון שלה, וגם עצם הבכי הארוך גרם לה להרגיש שבעה בגוף, ולכן היא לא הרגישה צורך לאכול כלל.