לאחר ההלם שאחז בנבל, חולפת תקופה של עשרה ימים בדיוק, כפי שמדגישה המילה כַּעֲשֶׂרֶת. ה"א הידיעה במילה הַיָּמִים מרמזת על פרק זמן מוכר, שעשוי להיות עשרת ימי תשובה שבהם העניק ה' לנבל הזדמנות אחרונה, אף שייתכן כי לבו האבֵן מנע ממנו לשוב בתשובה. אפשרות נוספת היא שההמתנה נועדה להפריד את שבעת ימי האבל על שמואל הנביא מאבלו של הרשע, או כדי להעניק לנבל שכר זמני על עשר מנות המזון שנתן לנערי דוד. בסופה של תקופה זו, בין אם נועדה לחסד ובין אם הייתה רצף של חולי קשה וייסורים, הכה ה' את נבל במגפה, כמשמעות המונח וַיִּגֹּף, והוא מת.
שמואל א, פרק כ״ה, פסוק ל״ח
וַיְהִ֖י כַּעֲשֶׂ֣רֶת הַיָּמִ֑ים וַיִּגֹּ֧ף יְהֹוָ֛ה אֶת־נָבָ֖ל וַיָּמֹֽת׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.