אביגיל מבקשת מדוד שאַל נָא יָשִׂים את לבו לדברי החירוף של נבל, שכן עלבון מאדם פחות ערך אינו ראוי להתייחסות. היא מתארת את בעלה כאִישׁ הַבְּלִיַּעַל, אדם קמצן וצר עין, ומדגישה כי כִּשְׁמוֹ כֶּן הוּא ומהותו הפנימית תואמת לחלוטין את שמו. באומרה שוּנְבָלָה עִמּוֹ, היא מציינת שגסות הרוח ודברי הגנאי טבועים בו תמיד, ובכך מנסה להוכיח בחוכמה שמעשיו נובעים ממידות רעות ולא ממרד מכוון. לבסוף היא מצטדקת על חלקה באירוע ומסבירה שלֹא רָאִיתִי אֶת נַעֲרֵי אֲדֹנִי, שכן אילו השליחים היו פונים אליה תחילה, היא הייתה דואגת לצרכיהם מיד ומונעת את המשבר.
שמואל א, פרק כ״ה, פסוק כ״ה
אַל־נָ֣א יָשִׂ֣ים אֲדֹנִ֣י ׀ אֶת־לִבּ֡וֹ אֶל־אִישׁ֩ הַבְּלִיַּ֨עַל הַזֶּ֜ה עַל־נָבָ֗ל כִּ֤י כִשְׁמוֹ֙ כֶּן־ה֔וּא נָבָ֣ל שְׁמ֔וֹ וּנְבָלָ֖ה עִמּ֑וֹ וַֽאֲנִי֙ אֲמָ֣תְךָ֔ לֹ֥א רָאִ֛יתִי אֶת־נַעֲרֵ֥י אֲדֹנִ֖י אֲשֶׁ֥ר שָׁלָֽחְתָּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.