פגישתם של אביגיל ודוד מלווה בהכנעה מיידית ומלאה מצידה, כשהיא ממהרת לרדת מחמורה ולהשתחוות. הפרשנים מסכימים כי הביטוי לְאַפֵּי משמעותו "לפני", כלומר אביגיל נופלת על פניה לפני דוד.
בנוגע למילה אָרֶץ, מובא כי זהו אחד מחמישה מקומות בלבד במקרא שבהם היה מצופה והגיוני שייכתב "ארצה" עם תוספת ה"א המגמה, כדי להורות על כיוון ההשתחוויה מטה אל הקרקע, אף על פי שהמילה נכתבה לבסוף ללא האות ה"א [מנחת שי].