שמואל א, פרק כ״ה, פסוק ג׳

I Samuel 25:3Sefaria

וְשֵׁ֤ם הָאִישׁ֙ נָבָ֔ל וְשֵׁ֥ם אִשְׁתּ֖וֹ אֲבִגָ֑יִל וְהָאִשָּׁ֤ה טֽוֹבַת־שֶׂ֙כֶל֙ וִ֣יפַת תֹּ֔אַר וְהָאִ֥ישׁ קָשֶׁ֛ה וְרַ֥ע מַעֲלָלִ֖ים וְה֥וּא (כלבו) [כָֽלִבִּֽי]׃

הצגת ניגוד חריף בין בני זוג עומדת במרכז תיאור הדמויות, ומבליטה את הפער העצום בין אופיים, שמותיהם ומעשיהם לקראת העלילה המתרחשת. הכתוב מקדים ומתאר את תכונותיהם כדי להסביר את מעשיהם העתידיים: הוא עתיד לנהוג ברשעות, והיא תפעל בחוכמה [רד"ק].

באשר למילים שם הָאִישׁ נָבָל, קיימת מחלוקת אם זהו שמו המקורי. יש הסבורים כי זהו שמו מלידה, ואולי אף קשור לשם כלי הנגינה [אברבנאל, ביאור שטיינזלץ]. לעומתם, הגישה המרכזית גורסת כי לא מדובר בשמו האמיתי, אלא בכינוי גנאי שהעניקו לו הבריות בשל מידותיו הרעות וקמצנותו [רד"ק, אברבנאל]. בניגוד מוחלט אליו, שם אִשְׁתּוֹ אֲבִגָיִל מרמז על שמחה וגיל, ומעיד על מזגה הטוב ועל נדיבות עינה [אלשיך, אברבנאל].

הכתוב מעיד על האישה כי היא טוֹבַת שֶׂכֶל וִיפַת תֹּאַר, כלומר ניחנה בשלמות כפולה: שלמות שכלית ונפשית של חוכמה והבנה, לצד שלמות גופנית ויופי חיצוני [מלבי"ם, אברבנאל, מצודת דוד]. מנגד, האיש מתואר כקָשֶׁה וְרַע מַעֲלָלִים. הוא היה עקשן, עז פנים, רע בדיבורו ורע במעשיו [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ, אברבנאל]. שילוב התכונות הללו מלמד על אטימותו המוחלטת; אדם קשה בטבעו לעיתים יעשה חסד מתוך מוסר, ואדם רע לעיתים יימנע מפשע מתוך פחד או רחמים. אולם נבל, בהיותו גם קשה בטבעו וגם רע במעשיו, היה חסר כל תקווה לתיקון או לחמלה מצידו [מלבי"ם].

המילה כָלִבִּי בסוף הפסוק (הנכתבת כ"כלבו" ונקראת כ"כלבי") זוכה לשלושה כיווני פרשנות מרכזיים:
הגישה הראשונה והרווחת מפרשת את המילה כייחוס משפחתי, ומציינת כי נבל היה מצאצאי כלב בן יפונה משבט יהודה [רש"י, מצודת דוד, רד"ק, אברבנאל, ביאור שטיינזלץ]. ייחוס זה מסביר מדוע דוד, שהיה אף הוא מאותו השבט, בטח בו ושלח אליו את נעריו. דוד קיווה שנבל ינהג בנדיבות כלפי בן שבטו [מלבי"ם], או שיחזור לשורשיו הטובים של משפחתו [אלשיך]. מעבר לכך, דוד סבר שכשם שכלב בן יפונה נשא שם שאינו נאה אך מעשיו היו טובים, כך אין לשפוט את נבל רק על פי שמו [חומת אנך].

גישה שנייה קושרת את המילה לטבעו של הכלב. נבל התאפיין באכזריות ובקמצנות של כלבים, הנובחים על בני מינם ומונעים מהם לאכול ממה שנמצא בבית, גם כאשר יש שפע ודבר לא יחסר להם [רלב"ג, רד"ק, אברבנאל].

גישה שלישית מסתמכת על כתיב המילה כלבו ומפרשת אותה כ"כְּלִבּוֹ", כלומר שכמו ליבו. פירוש הדבר הוא שחיצוניותו תאמה את פנימיותו, ומעשיו הרעים שיקפו במדויק את ליבו המושחת [רד"ק, אברבנאל].

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ב׳
פסוק ד׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.