תגובתו של דוד לעלבונו של נבל היא פעולת ענישה המשלבת מלחמה ומשפט. ההוראה חִגְרוּ אִישׁ אֶת חַרְבּוֹ משמעותה גזר דין מוות לנבל כדין מורד במלכות, שכן דוד כבר ראה בעצמו מלך. חגירת החרב ביטאה את הסכמת האנשים לדין, ורק לבסוף וַיַּחְגֹּר גַּם דָּוִד אֶת חַרְבּוֹ, כדי שהדיינים הזוטרים לא יושפעו מדעתו כגדול השופטים, וכביטוי לכעסו הרב. לקראת היציאה התפצל הכוח, כאשר ארבע מאות איש יצאו למשימה ומאתיים נשארו לשמור עַל הַכֵּלִים, כלומר בסמוך לאוהלים ולציוד.
שמואל א, פרק כ״ה, פסוק י״ג
וַיֹּ֩אמֶר֩ דָּוִ֨ד לַאֲנָשָׁ֜יו חִגְר֣וּ ׀ אִ֣ישׁ אֶת־חַרְבּ֗וֹ וַֽיַּחְגְּרוּ֙ אִ֣ישׁ אֶת־חַרְבּ֔וֹ וַיַּחְגֹּ֥ר גַּם־דָּוִ֖ד אֶת־חַרְבּ֑וֹ וַֽיַּעֲל֣וּ ׀ אַחֲרֵ֣י דָוִ֗ד כְּאַרְבַּ֤ע מֵאוֹת֙ אִ֔ישׁ וּמָאתַ֖יִם יָשְׁב֥וּ עַל־הַכֵּלִֽים׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.