שמואל א, פרק כ״ה, פסוק ב׳

איש התגורר בעיר מָעוֹן שבנחלת יהודה, אזור שבו הסתובב דוד ולכן הכיר אותו היטב, אך מקנהו ונכסיו, כלומר וּמַעֲשֵׂהוּ, היו באזור כַרְמֶל. המרחק מנע ממנו להגן על עדריו בעצמו, ולכן אנשי דוד שימשו להם חומת מגן, עובדה שיצרה חוב מוצדק על עבודת שמירה ולא סיוע למורד במלכות. האיש היה עשיר גָּדוֹל מְאֹד והחזיק במספר עצום של עזים וכן כבשים המיועדים לגז שנקראו צֹאן, כך שדרישת המזון של דוד הייתה עניין פעוט עבורו. האירוע מתרחש בעונת גזיזת הכבשים, וַיְהִי בִּגְזֹז, תקופה של משתאות שבה שפע של מזון היה מוכן מראש. עריכת החגיגה בזמן שהעם התאבל על מות שמואל הנביא חשפה את פגמיו המוסריים של האיש ואת הניתוק שלו מצער הציבור.