מותו של שמואל מהווה נקודת מפנה משמעותית המכנסת את העם לאבל לאומי, שבסופו נקבר הנביא בְּבֵיתוֹ בָּרָמָה, כלומר בתוך נחלת אבותיו שבעיר. בעקבות אירוע זה דוד יורד אל מִדְבַּר פָּארָן, הן כדי להתאבל והן משום שפטירת הנביא הסירה את ההגנה הרוחנית ששמרה עליו מפני שאול. נוסף על כך, סוד משיחתו של דוד למלך התגלה כעת ברבים, והוא חשש שאנשי שאול יזהו אותו בתוך המוני המנחמים שעברו באזור. בריחה כפויה זו לאזור השומם הותירה את דוד ואנשיו ללא מזון, מציאות שאילצה אותו מיד לאחר מכן לבקש עזרה מנבל.
שמואל א, פרק כ״ה, פסוק א׳
וַיָּ֣מׇת שְׁמוּאֵ֔ל וַיִּקָּבְצ֤וּ כׇל־יִשְׂרָאֵל֙ וַיִּסְפְּדוּ־ל֔וֹ וַיִּקְבְּרֻ֥הוּ בְּבֵית֖וֹ בָּרָמָ֑ה וַיָּ֣קׇם דָּוִ֔ד וַיֵּ֖רֶד אֶל־מִדְבַּ֥ר פָּארָֽן׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.