דוד מודה לה' על כך שתבע את עלבונו, אשר רב את ריב חרפתי, והעניש את נבל על שגידף אותו וזלזל בו כמורד. בנוסף הוא מברך ואת עבדו חשך מרעה, שכן ה' מנע ממנו לחטוא ולנקום במו ידיו, פעולה שלא הייתה בסמכותו כיוון שמלכותו טרם התפרסמה. לבסוף דוד מודה כי ואת רעת נבל השיב ה' בראשו, כלומר שה' גלגל את הדברים כך שנבל ימות בעוונותיו שלו ולא בגלל הפגיעה בדוד, ובכך שמר עליו מבחינה רוחנית. עונש זה חל על נבל בלבד ולא פגע בנכסיו או באשתו אביגיל, ולכן מיד לאחר מכן יכול היה דוד לקחתה לו לאישה, שכן היא הותירה עליו רושם עז כאישה חכמה ורגישה.
שמואל א, פרק כ״ה, פסוק ל״ט
וַיִּשְׁמַ֣ע דָּוִד֮ כִּ֣י מֵ֣ת נָבָל֒ וַיֹּ֡אמֶר בָּר֣וּךְ יְהֹוָ֡ה אֲשֶׁ֣ר רָב֩ אֶת־רִ֨יב חֶרְפָּתִ֜י מִיַּ֣ד נָבָ֗ל וְאֶת־עַבְדּוֹ֙ חָשַׂ֣ךְ מֵרָעָ֔ה וְאֵת֙ רָעַ֣ת נָבָ֔ל הֵשִׁ֥יב יְהֹוָ֖ה בְּרֹאשׁ֑וֹ וַיִּשְׁלַ֤ח דָּוִד֙ וַיְדַבֵּ֣ר בַּאֲבִיגַ֔יִל לְקַחְתָּ֥הּ ל֖וֹ לְאִשָּֽׁה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.