ישעיהו, פרק מ׳, פסוק ב׳

Isaiah 40:2Sefaria

דַּבְּר֞וּ עַל־לֵ֤ב יְרוּשָׁלַ֙͏ִם֙ וְקִרְא֣וּ אֵלֶ֔יהָ כִּ֤י מָֽלְאָה֙ צְבָאָ֔הּ כִּ֥י נִרְצָ֖ה עֲוֺנָ֑הּ כִּ֤י לָֽקְחָה֙ מִיַּ֣ד יְהֹוָ֔ה כִּפְלַ֖יִם בְּכׇל־חַטֹּאתֶֽיהָ׃ {ס}

קרה לכם פעם שהייתם עצובים או מודאגים במשך המון זמן, ולפתע מישהו הגיע ובישר לכם שהכל הולך להסתדר והתקופה הקשה מאחוריכם? זה בדיוק מה שקורה לעם ישראל. אחרי תקופה ארוכה שבה העם היה רחוק מארצו והרגיש ייאוש, ה' שולח את הנביאים עם בשורה משמחת ומרגיעה. ה' מבקש מהנביאים דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלִַם, כלומר, תגידו לעם ישראל דברים טובים שישמחו אותם, יפייסו אותם ויסלקו את העצב והדאגה מהלב שלהם. בנוסף, הנביאים מקבלים הוראה וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ להכריז ולהשמיע באוזני העם שהגאולה הגיעה.


הנביא מביא לעם שלוש נחמות מיוחדות. הנחמה הראשונה היא כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ. בדיוק כמו שחייל מתגייס לצבא לזמן קבוע וידוע מראש וכשהוא מסיים הוא חוזר הביתה, כך גם הזמן של עם ישראל בגלות היה מוגבל וקצוב מראש, ועכשיו התקופה הזו הסתיימה. הנחמה השנייה היא כִּי נִרְצָה עֲוֹנָהּ, שפירושו שה' סלח לעם על החטאים שלו.


הנחמה השלישית מתארת את מה שהעם עבר ואומרת כִּי לָקְחָה מִיַּד ה' כִּפְלַיִם על בְּכָל חטאיה, כלומר בעבור כל החטאים שלה. אבל למה כפליים? הרי ה' תמיד שופט בצדק ולא מעניש יותר ממה שצריך! אלא שזו הדרך המיוחדת של מי שבא לנחם מכל הלב. כשאנחנו רוצים להראות למישהו שאנחנו באמת משתתפים בצער שלו ומבינים אותו, אנחנו מתארים את מה שהוא עבר כדבר ענק, אפילו יותר ממה שמגיע לו. כך ה' מראה לעם ישראל כמה אכפת לו מהכאב שלהם, ומרגיע אותם שהם עברו מספיק והגאולה שלהם בטוחה.


פסוק א׳
פסוק ג׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.