ישעיהו, פרק מ׳, פסוק ב׳

Isaiah 40:2Sefaria

דַּבְּר֞וּ עַל־לֵ֤ב יְרוּשָׁלַ֙͏ִם֙ וְקִרְא֣וּ אֵלֶ֔יהָ כִּ֤י מָֽלְאָה֙ צְבָאָ֔הּ כִּ֥י נִרְצָ֖ה עֲוֺנָ֑הּ כִּ֤י לָֽקְחָה֙ מִיַּ֣ד יְהֹוָ֔ה כִּפְלַ֖יִם בְּכׇל־חַטֹּאתֶֽיהָ׃ {ס}

מנהיגי האומה מצווים להשמיע דברי פיוס לעם הגולה, ולכן נאמר להם דַּבְּרוּ עַל־לֵב יְרוּשָׁלִַם כדי להפיג את עצבונו, וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ כדי לבשר את הגאולה ולעוררו לתשובה. בשורת הנחמה נשענת על כך כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ, כלומר הסתיימה תקופת הגלות הקצובה מראש, ויש המסבירים שהעיר תתמלא שוב בהמוני בניה שישובו אליה. יתרה מכך, מובטח לעם כִּי נִרְצָה עֲוֹנָהּ, שכן העונש שולם במלואו והחטאים כופרו לחלוטין. סיום המסע המייסר מנומק בכך כִּי לָקְחָה מִיַּד ה' כִּפְלַיִם בְּכָל־חַטֹּאתֶיהָ, בין אם הכוונה לשתי גלויות שונות, לעונש משולב על חטאי העם ואבותיו, או לקיצור זמן הגלות לחצי עקב עוצמת הסבל. תיאור העונש ככפול, גם אם בפועל חסד ה' גבר על הדין, נועד לבטא הזדהות עמוקה עם צער האומה ולשכנע אותה כי סאת ייסוריה הוגדשה והישועה מובטחת.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק א׳
פסוק ג׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.