ירמיהו, פרק כ״ב, פסוק כ״ה

קרה לכם פעם שקיוויתם מאוד שבעיה גדולה פשוט תסתדר מעצמה? מלך יהודה קיווה שמלך בבל יוותר לו ויעזוב אותו בשקט אחרי שאבא שלו מת. אבל הנביא מגיע כדי להזהיר אותו שהסכנה עדיין מתקרבת. כדי להראות למלך עד כמה האזהרה רצינית ובטוחה, הנביא חוזר ארבע פעמים על המילה בְּיַד. הוא מתאר את האויב הבבלי מארבעה צדדים שונים כדי להעצים את המסר: בהתחלה הוא אומר שהמלך יימסר בְּיַד מְבַקְשֵׁי נַפְשֶׁךָ, כלומר לידי אויבים קשים שלא ירחמו עליו. אחר כך הוא מוסיף שהוא ייפול בְּיַד אֲשֶׁר אַתָּה יָגוֹר מִפְּנֵיהֶם. המילה יָגוֹר פירושה פחד, והכוונה היא שהמלך יהיה כל כך מבוהל מהאויבים, עד שלא יישאר לו כוח בכלל לנסות להילחם בהם. בהמשך מוזכרת הנפילה בְּיַד נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל, שהוא מלך חזק מאוד שמצליח לכבוש ארצות רבות, ולבסוף האזהרה מסתיימת בנפילה בְּיַד הַכַּשְׂדִּים, העם של מלך בבל, שהם אומה קשוחה שלא מוותרת לאף אחד.