הנביא מורה לגולים להתכונן לשהות ארוכה וממושכת בגלות בבל, ולמסד בה את חייהם. הפרשנים מסכימים כי ההוראה בְּנוּ בָתִּים וְשֵׁבוּ נועדה לבסס ישיבת קבע, שכן הם לא עתידים לצאת משם בזמן הקרוב. בהמשך לכך, הציווי וְנִטְעוּ גַנּוֹת וְאִכְלוּ אֶת־פִּרְיָן מנחה את הגולים לעסוק בגידולים חקלאיים לפרנסתם ולבצע נטיעות לטווח ארוך [ביאור שטיינזלץ]. פעולת הנטיעה נושאת משמעות נוספת, שכן היא מורה על עכבה והשתקעות במקום אחד אף יותר מאשר בניית בית [מלבי"ם].
ירמיהו, פרק כ״ט, פסוק ה׳
בְּנ֥וּ בָתִּ֖ים וְשֵׁ֑בוּ וְנִטְע֣וּ גַנּ֔וֹת וְאִכְל֖וּ אֶת־פִּרְיָֽן׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.