הפנייה בפסוק מהווה תלונה ישירה כלפי מי שאחראי על הסדר, על כך שהוא נמנע מלפעול נגד ירמיהו. המילה וְעַתָּה מבטאת את הטענה: מאחר שאתה הוא הממונה על הדבר והמצב ידוע, מדוע אינך פועל? [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].
השאלה לָמָּה לֹא גָעַרְתָּ מתפרשת כתמיהה מדוע לא השמעת לפחות צעקת נזיפה כלפיו [מצודת דוד, מצודת ציון]. הפנייה אל יִרְמְיָהוּ הָעַנְּתֹתִי מציינת את מוצאו מעיר בשם ענתות [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ].
הטענה המרכזית כלפי ירמיהו, הַמִּתְנַבֵּא לָכֶם, היא שמדובר באדם הנחשב למשוגע מפורסם, אשר בודה מלבו דברי שגעון ומציג אותם כנבואה. בשל כך, נדרש היה לגעור בו ולעצור אותו [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. הכתוב מקצר בדבריו, שכן כוונת הדברים מובנת מאליה מתוך ההקשר [מצודת דוד].