ירמיהו, פרק כ״ט, פסוק ה׳

קרה לכם פעם שהגעתם למקום חדש ולא ידעתם כמה זמן תצטרכו להישאר שם? כשעם ישראל הגיע לגלות בבל, רחוק מהארץ, הנביא מוסר להם הודעה חשובה מה׳. הוא מסביר להם שהם הולכים להישאר בבבל עוד זמן רב, ולכן עליהם להתחיל שם חיים חדשים ומסודרים. במקום לחכות עם חפצים ארוזים, הוא אומר להם בְּנוּ בָתִּים וְשֵׁבוּ. כלומר, תקימו לכם מקומות מגורים קבועים שתוכלו לחיות בהם בנחת, כי לא תחזרו לארץ בזמן הקרוב. לאחר מכן הוא מוסיף וְנִטְעוּ גַנּוֹת וְאִכְלוּ אֶת־פִּרְיָן, ומבקש מהם לשתול עצים ולגדל גידולים חקלאיים כדי שתהיה להם פרנסה ואוכל. יש כאן משמעות מיוחדת: כשנוטעים עץ, לוקח לו זמן לגדול ולתת פירות. לכן, פעולת הנטיעה מראה שהם ממש משתקעים במקום ומתכננים את העתיד שלהם שם לטווח ארוך, אפילו יותר מאשר בנייה של בית.