ירמיהו, פרק מ״ט, פסוק י״ט

נסו לדמיין עדר כבשים שרועה בשלווה במקום שנראה הכי מוגן בעולם, ופתאום מופיע מולו אריה חזק. הנביא משתמש בציור הזה כדי להסביר איך אויב יגיע פתאום למדינה שחושבת שהיא בטוחה מכל סכנה. האויב מתואר כְּאַרְיֵה יַעֲלֶה מִגְּאוֹן הַיַּרְדֵּן, כלומר הוא יגיח מתוך הצמחייה הגבוהה והסבוכה שגדלה על גדות נהר הירדן, מקום שבו אריות היו נוהגים להסתתר. האריה הזה מסתער אֶל־נְוֵה אֵיתָן, שזהו מקום מרעה חזק ובטוח. בסיפור שלנו, הכוונה היא לעיר הבירה החזקה של אדום, שהייתה בטוחה ששום דבר לא יכול לפגוע בה. הכל יקרה בהפתעה, כי ה' אומר כִּי־אַרְגִּיעָה אֲרִיצֶנּוּ מֵעָלֶיהָ ומתכוון שהוא יביא את האויב במהירות גדולה. כדי לבצע את המשימה, ה' אומר וּמִי בָחוּר אֵלֶיהָ אֶפְקֹד, כלומר הוא יבחר את הלוחמים הכי טובים והכי גיבורים. בסוף, אנחנו לומדים על הכוח העצום של ה'. הוא אומר כִּי מִי כָמוֹנִי, הרי אין שום כוח בעולם שיכול לעצור אותו. וּמִי יֹעִידֶנִּי, אף אדם לא יכול להזמין את ה' למשפט או להתווכח עם ההחלטות שלו. ולבסוף, וּמִי־זֶה רֹעֶה אֲשֶׁר יַעֲמֹד לְפָנָי, הרועה בסיפור שלנו הוא בעצם המלך. שום מלך בשר ודם לא באמת יכול לעמוד מול ה' ולהציל את העם שלו כשה' מחליט לפעול.