ירמיהו, פרק מ״ט, פסוק ל״ב

Jeremiah 49:32Sefaria

וְהָי֨וּ גְמַלֵּיהֶ֜ם לָבַ֗ז וַהֲמ֤וֹן מִקְנֵיהֶם֙ לְשָׁלָ֔ל וְזֵרִתִ֥ים לְכׇל־ר֖וּחַ קְצוּצֵ֣י פֵאָ֑ה וּמִכׇּל־עֲבָרָ֛יו אָבִ֥יא אֶת־אֵידָ֖ם נְאֻם־יְהֹוָֽה׃

תארו לעצמכם קבוצה של אנשים שסומכים מאוד על הרכוש הרב שלהם, אך ביום אחד הכול נעלם והם נאלצים לעזוב את ביתם ולברוח. הנביא מספר על שבטי המדבר שיאבדו את כל מה שיש להם בעקבות מלחמה. העושר הגדול שלהם, שנקרא וַהֲמוֹן כי יש להם המון רכוש ובהמות, יילקח מהם בשתי דרכים. בזמן שהם ינסו לברוח, חיילי האויב ייקחו את גְמַלֵּיהֶם ויהפכו אותם לָבַז, כלומר רכוש שהחיילים חוטפים בכוח מידי הרוכבים עצמם. שאר הבהמות שלהם יהיו לְשָׁלָל, כלומר רכוש שפשוט יופקר ויישאר מאחור בשטח.


אחרי שיאבדו את כל רכושם, האנשים עצמם יתפזרו לכל עבר. ה' אומר וְזֵרִתִים, כלומר שהוא יפזר וירחיק אותם אל קְצוּצֵי פֵאָה, אל כל הקצוות של העולם. ולמרות שהם יברחו רחוק, הם לא יצליחו להתחמק. וּמִכָּל־עֲבָרָיו, מכל צד וצד, יבוא עליהם אֵידָם, שזה הצער והמקרה הרע שיקרה להם. בכל מקום שאליו יגיעו, הצרה תקיף אותם ולא תהיה להם דרך מילוט.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ל״א
פסוק ל״ג

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.