חשבתם פעם מה קורה כשבית נשאר ריק לתקופה ארוכה? לפעמים מישהו אחר מנסה להיכנס אליו ולטעון שהוא תמיד היה שלו. זה בדיוק מה שקרה לעם ישראל. אחרי שהשבטים גד וראובן הוגלו מארצם ונאלצו לעזוב, השכנים שלהם, בני עמון, ניצלו את ההזדמנות. הם נכנסו לשטח הריק של שבט גד והשתלטו עליו, בטענה שהארץ הזו הייתה שייכת להם מאז ומתמיד.
הנבואה נאמרת לִבְנֵי עַמּוֹן, אבל היא לא פונה אליהם ישירות, אלא פשוט מדברת עליהם. ה' מציג בפניהם שאלה של פליאה: הֲבָנִים אֵין לְיִשְׂרָאֵל, אִם יוֹרֵשׁ אֵין לוֹ? כלומר, האם לעם ישראל אין ילדים או קרובי משפחה שיירשו את הארץ שלהם, שאתם באתם לקחת אותה במקומם?
הנביא ממשיך ושואל: מַדּוּעַ יָרַשׁ מַלְכָּם אֶת גָּד? המילה מַלְכָּם היא בעצם השם של האליל שבני עמון היו עובדים לו. בני עמון האמינו שהאליל הזה הוא מי שמביא להם את הניצחונות במלחמות. לכן הנביא שואל בעוקצנות: איך ייתכן שהאליל של עמון ירש את הארץ של שבט גד, והעם שעובד לאותו אליל התיישב בתוך הערים של עם ישראל?