חשבתם פעם איך מרגיש אדם שנאלץ לעזוב את הבית שלו למקום רחוק, וכל מה שהוא רוצה זה רק לחזור? אחרי תקופה לא פשוטה שבה בני עם עילם נאלצו לעזוב את ארצם, הנבואה מסתיימת בהבטחה משמחת של תקווה. ה׳ מבטיח להם שבְּאַחֲרִית הַיָּמִים, כלומר אחרי שיעבור הרבה מאוד זמן ובסוף התהליך, המצב שלהם ישתפר. המילה שְׁבוּת באה מהמילה שבי, ומתארת אנשים שנלקחו מארצם. לכן, כשה׳ מבטיח אָשִׁיב אֶת־שְׁבוּת, הכוונה היא שהוא יחזיר את האנשים שנלקחו בשבי חזרה אל הארץ שלהם. ואכן, למרות שעם עילם כבר לא חזר להיות ממלכה עצמאית וחזקה כמו פעם, ההבטחה של ה׳ התקיימה. הארץ שלהם לא נשארה עזובה וריקה, ועד היום חיים בה בני אדם שממשיכים לגור על אותה אדמה.
ירמיהו, פרק מ״ט, פסוק ל״ט
וְהָיָ֣ה ׀ בְּאַחֲרִ֣ית הַיָּמִ֗ים (אשוב) [אָשִׁ֛יב] אֶת־[שְׁב֥וּת] (שבית) עֵילָ֖ם נְאֻם־יְהֹוָֽה׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.