יצא לכם פעם לעמוד על שפת הים ולהסתכל על הגלים שמגיעים עד לחוף ונעצרים? במבט ראשון זה נראה רגיל, אבל מסתתר כאן פלא עצום. הטבע של המים הוא להתפשט ולכסות את כל האדמה. ה' קבע שהחול יהיה הגבול של הים. החול הוא לא חומה גבוהה או חזקה מאבן, ובכל זאת הים לעולם לא עובר אותו. הסיבה לכך היא שה' נתן לים חָק עוֹלָם, כלומר חוק קבוע ונצחי שאי אפשר לשנות. בניגוד לנסים שקרו פעם אחת בהיסטוריה, את הפלא של הים כל אחד מאיתנו יכול לראות ולשמוע בכל יום.
לפעמים נראה שהים מנסה להילחם בגבול הזה. הגלים וַיִּתְגָּעֲשׁוּ, כלומר נעים בכוח רב ומתרוממים כדי לנסות לעבור את החול, וְהָמוּ, הם משמיעים רעש חזק והמולה. אבל למרות כל הסערה והרעש, הים תמיד נכנע להחלטה של ה' ונעצר בגבול. הים לא מקבל על זה פרס, ובכל זאת הוא שומר על הכללים.
מתוך ההתבוננות בים, ה' שואל אותנו בני האדם שתי שאלות. הראשונה היא הַאוֹתִי לֹא תִירָאוּ, כלומר, האם כשאתם רואים את הגדולה של הבורא לא מתעוררת בכם יראה וכבוד עצום אליו? השאלה השנייה היא אִם מִפָּנַי לֹא תָחִילוּ, כאשר המילה תָּחִילוּ משמעותה לרעוד ולפחד. כאן הכוונה היא להבנה שה' משגיח ורואה את כל המעשים שלנו.
אנחנו יכולים ללמוד מהים שיעור חשוב מאוד לחיים שלנו. לפעמים יש לנו בלב כל מיני רצונות, כעסים או דחפים שמרגישים ממש כמו גלים סוערים שמנסים לפרוץ את הגבולות ולגרום לנו להתנהג לא יפה. בדיוק כמו שהים נותן לחוק של ה' לעצור את הגלים הסוערים שלו, כך גם אנחנו יכולים להשתמש בשכל ובהיגיון שלנו כדי להרגיע את ה"גלים" שבתוכנו, ולבחור לעשות את המעשה הנכון והטוב מתוך כבוד לה'.