קרה לכם פעם שראיתם חבר עומד לעשות טעות, ניסיתם להזהיר אותו, אבל הוא פשוט התעלם? ה' ניסה קודם להסביר לעם ישראל בדרכי נועם שהם צריכים לשפר את ההתנהגות שלהם, אבל כשהם לא הקשיבו, הוא החליט לשלוח להם אזהרה תקיפה כדי שאולי הפחד יעורר אותם לתקן את מעשיהם.
כדי להסביר זאת, ניתן משל על צֹפִים. אלו הם שומרים מיוחדים שבזמן מלחמה עומדים על מגדל גבוה, וכשהם רואים אויב מתקרב, הם תוקעים בשופר כדי להזהיר את כולם להתחמש ולמהר אל החומות. המילה וַהֲקִמֹתִי מלמדת שה' כבר העמיד לעם שומרים כאלה בעבר. השומרים האלה הם בעצם נביאי האמת שה' שלח.
הנביאים קוראים לעם: הַקְשִׁיבוּ לְקוֹל שׁוֹפָר. הם מבקשים מהעם להאזין היטב לאזהרות ולדברי המוסר שלהם, ממש כמו שמקשיבים לתרועת אזהרה של מלחמה, כדי שיספיקו לתקן את הדרך שלהם ולהינצל. אבל למרות הסכנה, התגובה של העם הייתה לֹא נַקְשִׁיב. הם היו כל כך שאננים ובטוחים ששום דבר רע לא יכול לקרות להם כי הם גרים בירושלים, שהם פשוט סירבו לשמוע בקול הנביאים ולא רצו לחפש את הדרך הישרה.