התנהגותו המאוסה של העם הגיעה לנקודה שבה אי אפשר עוד להצדיק אותה, והענישה הופכת לבלתי נמנעת. השאלה הַעַל־אֵלֶּה לֹא־אֶפְקָד בָּם מבטאת את כוונתו של ה' להשגיח על המעשים הללו ולהיפרע מן החוטאים על מעשיהם בפועל. החלק השני של הפסוק, אִם בְּגוֹי אֲשֶׁר־כָּזֶה לֹא תִתְנַקֵּם נַפְשִׁי, מצביע על ממד נוסף ועמוק יותר של הדין. זוהי נקמה המכוונת כלפי תכונות הנפש המושחתות והטבע הרע של העם, אשר הובילו אותו מלכתחילה לעשיית חטאים אלו.
ירמיהו, פרק ט׳, פסוק ח׳
הַעַל־אֵ֥לֶּה לֹא־אֶפְקׇד־בָּ֖ם נְאֻם־יְהֹוָ֑ה אִ֚ם בְּג֣וֹי אֲשֶׁר־כָּזֶ֔ה לֹ֥א תִתְנַקֵּ֖ם נַפְשִֽׁי׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.