אליהוא מבקש מאיוב: כַּתַּר־לִי, המתן לי או חלוק לי כבוד, זְעֵיר, עוד זמן מועט, וַאֲחַוֶּךָּ, ואגיד לך את דבריי. הוא דורש ממנו אורך רוח כדי שלא יחשוב שהטיעונים הסתיימו, ומצהיר כִּי עוֹד לֶאֱלוֹהַּ מִלִּים, כלומר שיש לו עוד דברים לומר בשמו של ה' ובמקומו. כעת עובר אליהוא מטענות שכליות להצגת השגחתו התמידית של ה' בעולם, ומסביר את סיבת הייסורים. הוא מבהיר כי הסבל אינו בהכרח עונש, אלא ניסיון שנועד לצרף את האדם, לבחון את אהבתו לה' בזמנים קשים ולהעלותו למדרגה רוחנית גבוהה.
איוב, פרק ל״ו, פסוק ב׳
כַּתַּר־לִ֣י זְ֭עֵיר וַאֲחַוֶּ֑ךָּ כִּ֤י ע֖וֹד לֶאֱל֣וֹהַּ מִלִּֽים׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.