שופטים, פרק ט״ז, פסוק כ״א

לאחר שסר כוחו, יריביו גברו עליו בקלות וַיֹּאחֲזוּהוּ פְלִשְׁתִּים. מיד לאחר מכן הם ניקבו ועקרו את עיניו, וַיְנַקְּרוּ אֶת עֵינָיו, כעונש של מידה כנגד מידה על כך שנמשך אחר נשים פלשתיות. משם וַיּוֹרִידוּ אוֹתוֹ עַזָּתָה, המקום שבו החלה הידרדרותו המוסרית, וכבלו אותו בשלשלאות נחושת, וַיַּאַסְרוּהוּ בַּנְחֻשְׁתַּיִם. בכלא, בְּבֵית הָאֲסוּרִים, נגזרה עליו עבודת פרך משפילה, וַיְהִי טוֹחֵן, וייתכן שסיבב מטחנה של בהמות עבודה שכלל אינה דורשת ראייה. בעוד שישנה דרשה ולפיה טחינה זו מסמלת את ניסיון הפלשתים להביא מנשותיהם צאצאים חסונים כמותו, משמעות הפשט היא עבודה פיזית קשה שנועדה לכלכלתו.