האיש מבקש להרגיע את המארח הזקן שהכנסת האורחים לא תהווה עליו נטל כלכלי, שכן הם זקוקים רק לקורת גג. הוא מפרט את הצידה שהביא, הכוללת תבן, שהוא קש, ומספוא, מונח כללי למאכל בהמות, אשר יש לחמורינו. באשר לבני האדם הוא מוסיף כי לחם ויין יש לי ולאמתך, כשהוא מכנה את האישה שאיתו שפחה מתוך נימוס כלפי הזקן. במילים ולנער עם עבדיך הוא ממשיך בלשון הכנעה ומכנה את עצמו ואת רעייתו עבדים שהנער נמצא עמם, או לחלופין מדגיש את השפע שבידו המאפשר לנער לחלוק מזון עם משרתי המארח. לבסוף הוא מצהיר כי אין מחסור כל דבר, ויש ברשותו אף מותרות מעבר למזון בסיסי.
שופטים, פרק י״ט, פסוק י״ט
וְגַם־תֶּ֤בֶן גַּם־מִסְפּוֹא֙ יֵ֣שׁ לַחֲמוֹרֵ֔ינוּ וְ֠גַ֠ם לֶ֣חֶם וָיַ֤יִן יֶשׁ־לִי֙ וְלַֽאֲמָתֶ֔ךָ וְלַנַּ֖עַר עִם־עֲבָדֶ֑יךָ אֵ֥ין מַחְס֖וֹר כׇּל־דָּבָֽר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.