עם שחר יוצא האיש מן הבית ומוצא את פילגשו. הוא פונה אליה במילים וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ קוּמִי וְנֵלֵכָה כדי שימשיכו לדרכם, שכן באותו רגע הבעל עדיין לא הרגיש והבין שהיא למעשה מתה. ואולם, וְאֵין עֹנֶה, אין כל משיב לדבריו מכיוון שהיא כבר לא הייתה בין החיים. לאחר שהתברר המצב, וַיִּקָּחֶהָ עַל הַחֲמוֹר, הוא נושא את גווייתה, וַיָּקָם הָאִישׁ וַיֵּלֶךְ לִמְקֹמוֹ וחוזר עמה אל ביתו.
שופטים, פרק י״ט, פסוק כ״ח
וַיֹּ֧אמֶר אֵלֶ֛יהָ ק֥וּמִי וְנֵלֵ֖כָה וְאֵ֣ין עֹנֶ֑ה וַיִּקָּחֶ֙הָ֙ עַֽל־הַחֲמ֔וֹר וַיָּ֣קׇם הָאִ֔ישׁ וַיֵּ֖לֶךְ לִמְקֹמֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.