יצא לכם פעם לעזור למישהו במשימה חשובה, או לעבוד קשה, ולחכות בהתרגשות לקבל את מה שהבטיחו לכם? תארו לעצמכם שפתאום אומרים לכם שאולי תקבלו את זה מחר, או אולי בשבוע הבא. זה בטח היה מרגיש לא נעים בכלל. התורה מלמדת אותנו כאן על דברים שאנשים לפעמים עושים בגלוי, במיוחד אנשים שיש להם כוח, והם לא מפחדים שאחרים יראו אותם. בגלל זה ה' מזכיר לנו שתמיד צריך לזכור שהוא רואה הכול ולהתנהג ביושר.
קודם כל, התורה מזהירה אותנו לֹא תַעֲשֹׁק. מה זה אומר? זה לא אומר לקחת משהו ממישהו אחר, אלא פשוט לא להחזיר משהו שכבר נמצא אצלנו. למשל, אם מישהו השאיל לנו כסף, או עבד אצלנו ואנחנו צריכים לשלם לו, ואנחנו פשוט מעכבים את הכסף אצלנו ולא נותנים לו אותו. מיד אחר כך כתוב וְלֹא תִגְזֹל, שזה אומר לקחת בכוח רכוש של מישהו אחר. התורה מחברת את שני הדברים האלה כדי ללמד אותנו שאם מישהו לא משלם לפועל שלו, זה חמור ממש כאילו הוא גם עשק וגם גזל ממנו.
כדי למנוע מצבים כאלה, התורה נותנת לנו כלל ברור: לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר. המילה "תלין" קשורה ללינה, כלומר להישאר לישון. הכוונה היא שאסור לתת לשכר של הפועל "לישון" ולהישאר אצלכם. התורה בחרה להשתמש במילה פְּעֻלַּת כדי ללמד אותנו שזה לא משנה אם קראנו לאדם שיעבוד בשבילנו, או ששאלנו ממנו כלי עבודה או אפילו חיה שעזרה לנו. על כל פעולה כזו צריך לשלם בזמן. המילה הזו גם מזכירה לנו שהפועל השקיע את כל הכוח שלו בעבודה כדי שיוכל לקנות אוכל. בגלל זה, חשוב לשלם לו בכסף מזומן ולא בתבואה או בחפצים, כדי שיוכל לקנות מה שהוא צריך מיד ולא יישאר רעב.
אבל מתי באמת עוברים על האיסור הזה? התורה כותבת את המילה אִתְּךָ. כלומר, רק אם הכסף באמת נמצא איתך ויש לך אפשרות לשלם, ורק אם הפועל באמת ביקש את השכר שלו. אם עדיין אין לך את הכסף או שהפועל בכלל לא ביקש, לא עברת עבירה. ומתי בדיוק צריך לשלם? התורה אומרת עַד בֹּקֶר. אם הפועל עבד במשך היום וסיים בערב, התורה נותנת לבעל הבית זמן לארגן את הכסף במשך כל הלילה, עד שמגיע הבוקר.