הבאת הקרבנות נעשית עַל הַלֶּחֶם, כלומר יחד עם מנחת שתי הלחם או כחובה הנובעת ישירות ממנה, כדי להזכיר שהשפע החומרי מחייב גם עבודה רוחנית. זוהי מערכת קרבנות נפרדת מקרבנות המוסף של החג, המיוחדת ללחם וחלה רק עם הכניסה לארץ ישראל. הכתוב מקדים באופן חריג שִׁבְעַת כְּבָשִׂים לשאר הבהמות כדי להדגיש את שפע הפרנסה ואת אחדות האומה, תוך דרישה שיהיו תְּמִימִם, כלומר שלמים ללא מום גופני ומובאים מתוך שלמות פנימית. ציון וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם נסמך על הכללים הקבועים של נסכי הבהמות ללא צורך בפירוט נוסף. לבסוף, תיאור הקרבנות כאִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה' רומז לאש של מעמד הר סיני, ובכך קושר בין המשמעות החקלאית של החג לבין זמן מתן תורה.
ויקרא, פרק כ״ג, פסוק י״ח
פרשת אמור
וְהִקְרַבְתֶּ֣ם עַל־הַלֶּ֗חֶם שִׁבְעַ֨ת כְּבָשִׂ֤ים תְּמִימִם֙ בְּנֵ֣י שָׁנָ֔ה וּפַ֧ר בֶּן־בָּקָ֛ר אֶחָ֖ד וְאֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם יִהְי֤וּ עֹלָה֙ לַֽיהֹוָ֔ה וּמִנְחָתָם֙ וְנִסְכֵּיהֶ֔ם אִשֵּׁ֥ה רֵֽיחַ־נִיחֹ֖חַ לַיהֹוָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.