הציווי וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַה' דורש לבטא שמחה ואהבה לה' באמצעות מחולות והבאת קורבנות ביום הראשון של החג. מי שלא הספיק להקריב ביום זה, רשאי להשלים את קורבנו במהלך שִׁבְעַת יָמִים, אך הגבלת הזמן בַּשָּׁנָה מלמדת שזכות ההשלמה תקפה רק לאותו חג ואינה נדחית לשנה הבאה. מועד זה מוגדר כחֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם, חובה נצחית שאינה תלויה בהצלחת היבול או בקיום המקדש, ונוהגת גם בגלות כסמל להשגחת ה' ולניצחון רוחני. התאריך נקבע במדויק בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי כדי למנוע את דחייתו בגלל עיכובים חקלאיים, ודווקא בעונת הסתיו הקרירה כדי להוכיח שהיציאה לסוכה נעשית לשם מצווה ולא מטעמי נוחות. המילים תָּחֹגּוּ אֹתוֹ חותמות את הפסוק ומלמדות שזמן השלמת הקורבנות גולש גם לשמיני עצרת, אך במקביל מדייקות שהחגיגה מוגבלת לימי המועד בלבד ולא לכל ימי החודש.
ויקרא, פרק כ״ג, פסוק מ״א
פרשת אמור
וְחַגֹּתֶ֤ם אֹתוֹ֙ חַ֣ג לַֽיהֹוָ֔ה שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים בַּשָּׁנָ֑ה חֻקַּ֤ת עוֹלָם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם בַּחֹ֥דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֖י תָּחֹ֥גּוּ אֹתֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.