עצירת שגרת העשייה בחג נועדה לאפשר לאדם פנאי להתבוננות פנימית ולקרבה אל ה', מתוך שמחה והתרוממות רוח. משום כך נאמר כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ, איסור החל על עבודה שגרתית ופיזית, בעוד שמלאכות של הכנת אוכל התורמות לאווירת החג, וכן פעולות שאינן דורשות מאמץ, מותרות מן התורה. בנוסף לכך, מצווה התורה וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַה', ציווי המכוון לקרבנות המוסף של החג העולים באש. הניסוח הכללי של הבאת הקרבן מלמד כי גם אם חסר סוג מסוים של בהמה מתוך הנדרש, ניתן להקריב את שאר הבהמות ולקיים את המצווה.
ויקרא, פרק כ״ג, פסוק כ״ה
פרשת אמור
כׇּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֣א תַעֲשׂ֑וּ וְהִקְרַבְתֶּ֥ם אִשֶּׁ֖ה לַיהֹוָֽה׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.