הפנייה דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מכוונת לכלל העם ולא רק לכהנים, משום שקביעת הזמנים מתחשבת בצרכי הציבור כולו ואינה מתמקדת רק בעבודת הקרבנות. הצירוף אֲשֶׁר־תִּקְרְאוּ אֹתָם מעניק לבית הדין סמכות מוחלטת לקבוע את לוח השנה, עד כדי כך שה' מסכים עם החלטתם אפילו במקרה של טעות בחישוב. ימים אלו מוגדרים בתור מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ, כלומר זמנים המיועדים להתקהלות רוחנית, שיש חובה להכריז עליהם בדיבור ולכבדם במאכל ובבגדים נקיים. חתימת הפסוק במילים אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי מדגישה כי ימים אלו שייכים לה' רק כאשר הם מוקדשים לרוחניות, ונועדה גם להבדיל את המועדים התלויים בהכרזת האדם מהשבת שקדושתה קבועה מראש. עם זאת, סמיכות המועדים לשבת מלמדת כי קדושתם שווה, ומי שמזלזל בהם נחשב כמי שחילל את השבת עצמה.
ויקרא, פרק כ״ג, פסוק ב׳
פרשת אמור
דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם מוֹעֲדֵ֣י יְהֹוָ֔ה אֲשֶׁר־תִּקְרְא֥וּ אֹתָ֖ם מִקְרָאֵ֣י קֹ֑דֶשׁ אֵ֥לֶּה הֵ֖ם מוֹעֲדָֽי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.