קביעת זמני הקודש בלוח השנה נפתחת דווקא בשבת, המהווה בסיס לכל מועדי השנה ומקנה להם תוקף שווה לשלה. הפעולות לסיפוק צורכי האדם מותרות כאשר שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי חלה שביתה גמורה ומוחלטת, שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן, שבה היום עצמו קורא לאדם להתנתק משגרת החול ולהתכנס למִקְרָא־קֹדֶשׁ של התעלות רוחנית. הציווי כׇּל־מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ אוסר באופן גורף כל עבודה, לרבות הכנת אוכל, משום שמנוחה זו נועדה ליישוב הדעת ולהבעת נאמנות לבורא, שכן שַׁבָּת הִוא לַה'. בניגוד למועדים התלויים בהחלטות אנושיות או מוגבלים למקום המקדש, קדושת השבת קבועה מבריאת העולם ונוהגת בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם, בכל מקום בעולם ולפי הזמן המקומי.
ויקרא, פרק כ״ג, פסוק ג׳
פרשת אמור
שֵׁ֣שֶׁת יָמִים֮ תֵּעָשֶׂ֣ה מְלָאכָה֒ וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י שַׁבַּ֤ת שַׁבָּתוֹן֙ מִקְרָא־קֹ֔דֶשׁ כׇּל־מְלָאכָ֖ה לֹ֣א תַעֲשׂ֑וּ שַׁבָּ֥ת הִוא֙ לַֽיהֹוָ֔ה בְּכֹ֖ל מוֹשְׁבֹֽתֵיכֶֽם׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.