הדאגה לשכבות החלשות היא חובה אישית המוטלת על כל חקלאי ושקולה להקרבת קורבנות, ולכן גם שדה שנקצר לשם מצווה אינו פטור ממנה. וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם, מזהירה התורה לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ, כלומר יש להשאיר את קצה השדה לעניים, ואם החקלאי שכח וקצר את כולו, עליו להעניק להם מתוך התבואה שכבר נאספה. בנוסף, וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט, כלומר אין לאסוף את השיבולים הנופלות בטבעיות בזמן הקציר כדי לשמור אותן לעני מועדף, אלא לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם ותפקיר את התבואה לחלוטין לכל דורש. חובות אלו נחתמות בהצהרה אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם, המבהירה כי ה' הוא אלוהי הקוצרים והמלקטים כאחד, אשר יגמול טוב לנותנים ועלול להעניש את מי שיגזול מתנות אלו.
ויקרא, פרק כ״ג, פסוק כ״ב
פרשת אמור
וּֽבְקֻצְרְכֶ֞ם אֶת־קְצִ֣יר אַרְצְכֶ֗ם לֹֽא־תְכַלֶּ֞ה פְּאַ֤ת שָֽׂדְךָ֙ בְּקֻצְרֶ֔ךָ וְלֶ֥קֶט קְצִירְךָ֖ לֹ֣א תְלַקֵּ֑ט לֶֽעָנִ֤י וְלַגֵּר֙ תַּעֲזֹ֣ב אֹתָ֔ם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.