ויקרא, פרק כ״ג, פסוק י״ג

המילה וּמִנְחָתוֹ נכתבה עם כינוי שייכות כדי ללמד שזוהי מנחה הנלווית לקרבן כבש העומר, והיא חורגת מן הכללים וכוללת כמות כפולה של שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים, שהם שתי עשיריות האיפה של סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן, קמח חיטים משובח המעורב בשמן. הכפלת כמות הקמח נועדה לשמש סימן ברכה להרבות את תבואת הקציר, וכן לכלול בברכה גם את קציר החיטים בנוסף לקרבן העומר המובא משעורים. למרות שכמות הסולת כפולה, הכתוב קובע וְנִסְכֹּה יַיִן רְבִיעִת הַהִין, ללמד שנסך היין נותר במידה הרגילה של כליטר אחד. המילה וְנִסְכֹּה נכתבת בלשון נקבה אך נקראת בלשון זכר, כדי ללמד שכשם שמידת היין אינה מוכפלת, כך גם כמות השמן נותרת רביעית ההין בלבד, וכי מידת יין זו מספיקה למנחה הכפולה כולה.