ויקרא, פרק כ״ה, פסוק י״ט

יצא לכם פעם לחשוב מה קורה כשאנחנו מפסיקים לעבוד את האדמה למשך שנה שלמה? בשנת השמיטה החקלאים לא שותלים ולא קוצרים, ואפשר אולי לדאוג מאיפה יהיה לנו אוכל. אבל ה' מבטיח לנו שלא נצטרך לפחד כלל. הוא אומר וְנָתְנָה הָאָרֶץ פִּרְיָהּ, כלומר, השדות והעצים יוציאו פירות נהדרים וטובים יותר מכל מה שאנחנו מכירים. בגלל שהאדמה נחה, ובעזרת הברכה של ה', יגדל מעצמו שפע כל כך גדול של אוכל שיספיק לכולם. אחר כך מובטח לנו וַאֲכַלְתֶּם לָשֹׂבַע. למה צריך להבטיח שנהיה שבעים אם יש כל כך הרבה אוכל? הפירוש הוא שהפירות יהיו כל כך מזינים וטובים, שגם אם נאכל רק קצת, מיד נרגיש שבעים ושמחים, ממש כמו שקרה עם המן במדבר. בסוף מובטח לנו וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח עָלֶיהָ. הביטחון הזה הוא השקט הנפשי שלנו. אנחנו לא נדאג משנות בצורת שבהן אין גשם, ולא נצטרך לנדוד למקומות אחרים או לארצות רחוקות כדי לחפש אוכל. נוכל להישאר רגועים, מוגנים ומאוחדים בארץ ישראל, כשיש לנו כל מה שאנחנו צריכים.